#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יא. צרת סוטה ודאי וספק האם מותרת?<p dir=""rtl"">(ומה הדין בסוטה דרבנן?)</p>"	"צרת סוטה ודאי - רב יהודה אמר רב אסורה (ופטורה אף מהחילצה) דכתיב ביה 'טומאה' כעריות &quot;אחרי אשר הוטמאה&quot;, לעיל ג: נראה שחולקים על רב בזה. <p dir=""rtl"">סוטה דרבנן -&nbsp;&nbsp;צרתה מותרת, [היא עצמה: לחכמים חולצת ולר&quot;ש אף מתיבמת &lt;ע&quot;פ רש&quot;י&gt;]. </p><p dir=""rtl"">צרת סוטה ספק - ודאי מותרת.</p>"	יבמות יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: 1 סוטה (ודאי) האם אסורה לבעלה בעשה או בלאו, ומנין?	"(בעשה ודאי אסורה דכתיב &quot;ונטמאה ונטמאה&quot; חד לבעל חד לבועל).<p dir=""rtl"">לחכמים אף לאו יש בזה דכתיב &quot;לא יוכל בעלה הראשון וגו' אחרי אשר הוטמאה&quot; לרבות סוטה שנסתרה, לר' יוסי בן כיפר אין לאו, שדורש המקרא למעט מחזיר גרושתו מהאירוסים.</p>"	יבמות יא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: 2 מחזיר גרושתו וצרתה האם חולצות ומתיבמות, ומה צדדי הספק?	"רב יהודה שאל את רב ששת ודן לפטרה מדין 'טומאה' דכתיב במחזיר גרושתו. לל&quot;ק: לר' יוסי בן כיפר שלומד הטומאה (שדוקא מהנישואים אסורה) במחזיר גרושתו ודאי שהיא וצרתה פטורות. הסתפק אליבא דרבנן שדרשו את הטומאה לסוטה האם עקרו את הכתוב לגמרי מפשוטו וצרתה מתיבמת או שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וצרתה אסורה (היא עצמה ודאי חולצת ולא מתיבמת &lt;תוס'&gt;). א&quot;ד לרבנן ודאי שנעקר מפשוטו וצרתה מתיבמת, הסתפק אליבא דר&quot;י בן כיפר האם מה שכתוב &quot;תועבה היא&quot; בא למעט צרתה או את בניה.<p dir=""rtl"">ר' חייא בר אבא אמר שר' יוחנן פשוט לו שהיא אינה מתיבמת (אבל חולצת) ק&quot;ו אם נאסרה באסור לה במותר לה לא כ&quot;ש, הסתפק בצרתה האם אלים הק&quot;ו לדחות את הצרה. רנב&quot;י מתני צרה ודאי מתיבמת דלא אלים ק&quot;ו לדחות צרה, והסתפק בה האם בה עצמה אלים ק&quot;ו במקום מצוה או לא.</p><p dir=""rtl"">לא נפשט, כי אתא רבין פסק בשם ר' יוחנן צרת מחזיר גרושתו מותרת (לקמן יב: וע' לעיל ג:).</p>"	יבמות יא:		
